עוד סדרה טובה של חקירה/פענוח בסלסלה בגובה מטר ליד הקופה. 2 ב-10. אין כאן הפתעות. אין כאן טוויסטים מטורפים. אתם רואים מה עומד לקרות רבע שעה לפני שזה קורה. אז האם "סקנדל" הביאו משהו חדש לעולם הסדרות מתח? לא.
סקנדל היא סדרת מתח-עורכי דין-פוליטית שהחלה שידוריה באפריל הזה ברשת ABC בארה"ב.
אוליביה פופ, היא דמות המבוססת בחופשיות על ג'ודי סמית', עוזרת התקשורת של ג'ורג' בוש.
אז אוליביה פופ (שחקנית הקולנוע קארי וושינגטון) היא אשה חזקה, חריפה,בעלת חוש צדק, נאמנות והתמדה, יודעת מה היא רוצה ומה שהיא רוצה זה להגן על נפגעי הסקנדלים בארץ החופשיים. פופ עזבה את הבית הלבן בכדי לפתוח משרד עורכי דין, עם צוות מובחר וקטן שמגדיר עצמו כ"גלדיאטורים בחליפות" שאינם ישנים, אוכלים או חיים וכל משאלתם היא להעריץ את האדמה שפופ דורכת עליה, לפתור קייסים ולעשות כדברה.
 |
| גלדיאטורים בחליפות? אתם עורכי דין! |
הפרק הראשון מתחיל בפגישה בבר, בין אחד עורכי הדין מהצוות של פופ ובחורה נחמדה שפופ החליטה לקבלה לעבודה. אם עוד לא הובן שפופ היא אלילה, הרי שהקלוז אפ המוגזם על פניה הנרגשות שלא לומר עיניה הדומעות של הבחורה ששפר מזלה לחלוק חלל משרד עם פופ האגדית, יעשה את העבודה.
פעם ראשונה שאנו פוגשים את פופ על המסך, היא בלווית סטיבן פינץ' (הנרי איאן קוזיק, הסקוטי המקסים שמשחק גם את דזמונד היום "פני?? פני???זאת לא פני" מ"אבודים") ופופ משחררת תינוקת של השגריר הרוסי ממאפיה מפחידה בכך שהיא מסכנת את חייה מאיימת עליהם ומשלמת להם רק מחצית דמי הכופר שביקשו. אז למי שלא הבין כמה היא באד אס - עכשיו זה מתחיל להקלט.
אז אל פופ וקבוצתה מגיעים כל מני מסכנים מיני-סלבס שלא יודעים לאן לפנות וסומכים על הדיסקרטיות, האמינות והיוקרה שפופ מציעה להם.
הפרק הראשון מתפתח יפה כאשר אפילו נשיא ארה"ב נכנס לתמונה, ודברים מתחילים להסתבך. כל פרק מתעסק בשערוריה אחרת ובדרכה המופלאה וללא חת של פופ וצוותה לתקן את עוולות העולם. ואני משתמשת בביטוי "עוולות העולם" בחופשיות רבה מדי. כי סך הכל, הם חברת עורכי דין, גג - יועצי תדמית מפוארים. בפרק הראשון לפחות, ללכת לדבר עם אליבי? או למצוא צילום ממצלמת כספומט? זה מגניב, אבל לא חדשני ובלתי נתפס.
בנוסף, פעם סיפרתי לכם על מייקל קלארק דנקן שחג סביב שרמן ב"המוצא" ומספר לכל מי שמוכן על איזה מגניב שרמן, באותה נשימה ציינתי שאני ממש אלרגית לזה. שזה בזיון, העלבת אינטיליגנציית הצופה. אז כאן, שרמן הוא אוליביה פופ, ומייקל קלארק דנקן הוא...כל מי שבסדרה, כולל אוליביה. "אוליביה אף פעם לא טועה" "אוליביה לא חושבת שככה וככה" "אוליביה גאון" "אוליביה מצפה שתעשי את זה".
תסמכו על הצופים שלכם, לפחות קצת! תסמכו על השחקנים שלכם, שהדיאלוגים, העלילה, הדמות תחשוף את זה בעצמה. ג'יימס בונד לא נהיה "קול" כי מפרפרים סביבו סייד קיקס שלוחשים כל הזמן "איזה מגניב ג'יימס בונד" "ג'יימס בונד שותה מנוער לא מעורבב" "ג'יימס בונד תמיד משיג כוסיות". לא, אנחנו רואים את זה, קולטים, מרגישים. אם השחקן טוב דיו, אם התסריט מוצלח - לא צריך לחשנים מפרפרים. זוכרים כשגיליתם שהאן סולו הוא גבר גבר? הייתם צריכים מישהו שיגיד לכם את זה?
אז בעיני זה רק מוריד מדרגת הסדרה וגם מהפאר של אוליביה פופ. חוץ מהאלרגיה הקשה שיש לי לאקספוזיציה הסייד קיקית, וגיחוך שבורח לי מדי פעם מהרצינות התהומית בה הם מעידים על עצמם שהם "גלדיאטורים בחליפות" אין לי בעיה עם הסדרה.
המשחק בסדר, בחירת השחקנים סבבה, דיאלוגים אוקיי והעלילה באמת מעניינת.
זו סדרה טובה. השאלה מה אתם מחפשים. כי היא לא בולטת, היא לא יוצאת דופן. היא עוד סדרה טובה של חקירה/פענוח בתוך הסלסלה הענקית בגובה מטר ליד הקופה. 2 ב-10. אין כאן הפתעות. אין כאן טוויסטים מטורפים. אתם רואים מה עומד לקרות רבע שעה לפני שזה קורה. אז האם "סקנדל" הביאו משהו חדש לעולם הסדרות מתח? לא.
האם בכל זאת שווה לראות? אפשר. למה לא, זו לא סדרה רעה.
ובגלל שהיא באמת פושרת, לא חמה ולא קרה אני נותנת לה 5 מתוך 10.
יצא לי לראות במקרה ונתקלתי בביקורת שלך אחרי הצפייה צדקת אחד לאחד!
השבמחק