יום חמישי, 27 ביוני 2013

הויקינגים - Vikings

בין הסדרות החדשות שיס מגישה לנו לקיץ שכבר כאן, ישנה סדרה קנדית-אירית חדשה הנקראית "הויקינגים".
עונה ראשונה כבר הסתיימה בחו"ל וכבר חתמו על עונה שניה.

נשאלת השאלה, כדאי או לא כדאי?

נתחיל בעלילה. הסיפור עוסק בויקינג ראגנאר המסוקס והקשוח (אותו מגלם טראויס פימל, שחקן ודוגמן עבר אוסטרלי)בתקופת ימי הביניים בסקנדינביה. ראגנאר חי חיים פשוטים באיזה חור נטוש עם בנו הקטן ואשתו היפה והאמיצה (קת'רין ויניק, שחקנית קנדית). הוא עובד בעבור שליט הכפר, הארלדסון (גבריאל ברן) שהוא לא בדיוק שליט נאור או ממש ישר, לפחות במבט ראשון, ראגנאר עובד עבורו יחד עם אחיו רולו (קלייב סטנדן, "קאמלוט", "רובין הוד") בלחקור ולבזוז בגבולות השכנים, אנגליה וצרפת. הוא אפילו מאוד טוב בזה. אבל לראגנאר יש חלום.
חלום לחקור את המערב. (מודה, אצלי במפה זה אומר סתם להתקע בגרינלנד, שהיא הדנה מה"אח הגדול" של היבשות. מדכאת, קרה ומשעממת ברמות) אבל לא! מסתבר שמדובר בחלק הצפוני של אנגליה. לא שואלת שאלות. חזרה לחלום הראגנארוטי, במילותיהם של הפט שופ בויז - לך מערבה! כדי להגשים חלום שכזה, צריך אומץ, צריך ביצים, צריך...אוניה, וצריך רשות. רשות מהשליט הדגול הארלדסון שמעולם לא הפליג מערבה ולא מתכוון להתחיל עכשיו בכדי לעקוב אחר גחמותיו של איזה בוזז משועמם.


ראגנאר - האיש והחלום
את השאר אני אשאיר לכם לגלות לבד, אני כן אספר לכם שהיוצר הוא מייקל הירסט, אותו אחד שיצר את "שושלת טיודור" מה שמבטיח לנו גם הפעם סדרה אפית, עמוסת סקס, אלימות, דרמה, סקס אמרתי?

הרע: הסדרה היא פשוטה. אין פה יותר מדי שטיקים ומורגש כבר מהפרק הראשון שוואט יו סי איז וואט יו גט, אפשר להבין מה הולך לקרות הרבה לפני שזה קורה, הדיאלוגים לא נשמעים ריאליסטים והמבטאים מזעזעים. או שהשחקנים לא שומעים את עצמם בגלל הלוקיישנים הרועשים באירלנד, או שזה להוסיף קמצוץ הומור בסדרה רצינית שכזו. סלט הניבים, בין האוסטרלי לקנדית לבריטים והאמריקאי, נראה כי לאף אחד שם אין מושג ירוק איך נשמעים סקנדינבים אז הם פשוט יורים בחשיכה. למיטיבי הקשב, ניתן לזהות שם בין המבטאים, רוסי, גרמני, פולני ומשהו ממאדים, אה והכל באותה המשפחה. גם בעולם הצילום יש קצת מקום לשיפור. ברור שהקלוז-אפים האלו על פני הדמויות, נועדו להגביר את אפקט הדרמה, אבל זה כבר כמעט מוגזם ומעט מריח כמו חובבי הזום אין של הסדרה סמולוויל, מנוחתה עדן.

הטוב: זה כייף. זה אסקפיזם במיטבו. מה יכול להיות יותר רחוק מאשר ויקינגים קשוחים והחרבות שלהם, הפרוות, סירות העץ החמודות וספלי הבירה העבותים? משחק טוב (סך הכל, בהתעלמות בוטה מהמבטא), נעימות רקע, תפאורה ותלבושות שמושכים אותך פנימה. עוד נקודה לזכות, קתרין ויניק (זוכרים? הלוחמת האמיצה שמשחקת את אישתו) יש בה משהו. היא מעניינת. וכמובן גבריאל ברן שזו סיבה מספיק טובה אז בואו, כן.

אני ממליצה. נו, גם ככה עונת משחקי הכס הסתיימה.


2 תגובות:

  1. כמכור לסדרות זקן ועתיק שכמותי אני מודה לך על הבלוג המקסים והביקורת השנונה והמדוייקת
    תודה

    השבמחק
  2. איזו תגובה מקסימה, עשית לי את היום :)

    השבמחק

תגובות זה פאן!