סיטקום-צחוקים מוקלטים מרשת TBS, החלה שידוריה ממש החודש בארה"ב. סטיב ביירן (שהוא גם יוצר הסדרה) מגלם את סטיב סאליבן, בן לאמא קוריאנית ואבא אירי, עו"ד תאגידים מצליח מניו יורק, מגיע לבקר בביתו שבפיטסבורג לכבוד יום ההולדת של אביו, יחד עם חברתו הנוצצת מחייו בעיר הגדולה. מהר מאוד (ואני מתכוונת מהר מאוד!) סטיב מגלה שהאושר האמיתי שוכן בבר השכונתי של אביו וחברי ילדותו יותר מאשר המשרה הנכספת והקידום הממתינים לו בתפוח הגדול. אביו של סטיב התכוון למכור את הבר ולפרוש לגמלאות, וסטיב רוכש ממנו את הבר ומתחיל לנהל אותו. החברה הנוצצת וההמומה עוזבת את העיר כמעט באותו הרגע ומפנה מקום להידלקותו הנערית והנוסטלגית של סטיב לחובשת המקומית.
נשמע טוב?
זה לא. זה באמת די נורא. בהתחלה האשמתי את תחושת בזבוז הזמן במשחק הנוראי, בטיימינג הקומי הלא קיים, אבל כשעלו כותרות הסיום, נאלצתי להודות באמת הכואבת, שזו גם הכתיבה. ושזה בעצם הכל.
דבר ראשון, ההומור מתובלן, לא...מפוצץ בבדיחות גזעניות. כל העלילה גזענית. מה, באמת? האבא אירי אז כמובן שיש לו פאב, והאמא קוריאנית אז מן הסתם היא אשה קטנה וקשוחה שהגיעה ככלה בדואר? המון בדיחות גזעניות, שזה די מובן מאחר וביירן הוא קודם כל סטנדאפיסט, ועוד מעורב אסייתי, והוא חולק את נסיונו בעולם בסדרה הזו. כמו שב'כולם אוהבים את ריימונד' כל הזמן צוחקים על אמהות יהודיות, וכמו שכריס רוק בעצם בנה קריירה מעניין ה"דפקו אותי כי אני שחור". אבל כאן זה לא מרומז ואפילו לא מצחיק בגסותו. זה סתם. קריאות גזעניות לא עטופות בכלום. על שחורים, מקסיקנים, איטלקים, הכל.
דבר שני, ההומור רע. המשחק מזוויע. הבדיחות כל כך צפויות שאפשר לראות אותן עוד בפרסומות שלפני.
דבר שלישי, ואולי הכי חשוב - איו שם אף שחקן עם אופי, מישהו זכיר. למשל בסיטקום 'מלך השכונה' זה גם לא הומור שנון במיוחד, אבל השחקן הראשי הוא חביב, כייפי, מצחיק. סטיב, לפחות פה, בתפקיד שתפר לעצמו, בקושי מעלה חיוך והוא עוד המוצלח שבקאסט.
דבר רביעי - מאז "חופשי על הבר" לא היתה סיטקום בר מוצלחת, בשנת 1998 ניסתה את מזלה כריסטינה אפלגייט (דאז קלי באנדי מובטלת) בסדרה שנקראה 'ג'ס'. גם סיטקום בר, גם נפל. וזה עוד לפני שהזכרנו את 'צ'לסי' אז אולי...די?
בנוסף, בכל 'פלופ' (כשלון) משתרבב איזה שם אהוב שלא מגיע לו להקשר לסקנדל. בואו נעמוד דקה דומיה לכבד את המוניטין האבוד של הטאלנט האדיר, הכותב, המפיק השחקן וינס ווהן. שמסיבה לא ברורה קשר עצמו בהפקת הסיטקום האומלל הזה.
בשבילו, אני מקווה שהסדרה תמריא. למען שימור רמת הומור בסיסית בתוכניות טלויזיה, אני מקווה שהיא תיפול.
1 מתוך 10 (1 בשבילך, ווהן - תעריך)
נשמע טוב?
זה לא. זה באמת די נורא. בהתחלה האשמתי את תחושת בזבוז הזמן במשחק הנוראי, בטיימינג הקומי הלא קיים, אבל כשעלו כותרות הסיום, נאלצתי להודות באמת הכואבת, שזו גם הכתיבה. ושזה בעצם הכל.
 |
| צ'ירז לעניים |
דבר ראשון, ההומור מתובלן, לא...מפוצץ בבדיחות גזעניות. כל העלילה גזענית. מה, באמת? האבא אירי אז כמובן שיש לו פאב, והאמא קוריאנית אז מן הסתם היא אשה קטנה וקשוחה שהגיעה ככלה בדואר? המון בדיחות גזעניות, שזה די מובן מאחר וביירן הוא קודם כל סטנדאפיסט, ועוד מעורב אסייתי, והוא חולק את נסיונו בעולם בסדרה הזו. כמו שב'כולם אוהבים את ריימונד' כל הזמן צוחקים על אמהות יהודיות, וכמו שכריס רוק בעצם בנה קריירה מעניין ה"דפקו אותי כי אני שחור". אבל כאן זה לא מרומז ואפילו לא מצחיק בגסותו. זה סתם. קריאות גזעניות לא עטופות בכלום. על שחורים, מקסיקנים, איטלקים, הכל.
דבר שני, ההומור רע. המשחק מזוויע. הבדיחות כל כך צפויות שאפשר לראות אותן עוד בפרסומות שלפני.
דבר שלישי, ואולי הכי חשוב - איו שם אף שחקן עם אופי, מישהו זכיר. למשל בסיטקום 'מלך השכונה' זה גם לא הומור שנון במיוחד, אבל השחקן הראשי הוא חביב, כייפי, מצחיק. סטיב, לפחות פה, בתפקיד שתפר לעצמו, בקושי מעלה חיוך והוא עוד המוצלח שבקאסט.
דבר רביעי - מאז "חופשי על הבר" לא היתה סיטקום בר מוצלחת, בשנת 1998 ניסתה את מזלה כריסטינה אפלגייט (דאז קלי באנדי מובטלת) בסדרה שנקראה 'ג'ס'. גם סיטקום בר, גם נפל. וזה עוד לפני שהזכרנו את 'צ'לסי' אז אולי...די?
בנוסף, בכל 'פלופ' (כשלון) משתרבב איזה שם אהוב שלא מגיע לו להקשר לסקנדל. בואו נעמוד דקה דומיה לכבד את המוניטין האבוד של הטאלנט האדיר, הכותב, המפיק השחקן וינס ווהן. שמסיבה לא ברורה קשר עצמו בהפקת הסיטקום האומלל הזה.
בשבילו, אני מקווה שהסדרה תמריא. למען שימור רמת הומור בסיסית בתוכניות טלויזיה, אני מקווה שהיא תיפול.
1 מתוך 10 (1 בשבילך, ווהן - תעריך)
אויש באמת נשמע עלוב במיוחד. כמה עצוב. נו טוב, הוא עבר הרבה מאז "סינגלס" שהיה ממש גאוני. אבל זה היה סרט אינדי וכל הדברים ההוליוודים שלו די נוראיים, במיוחד הסרט שהוא רב עם בת הזוג שלו כל הסרט. רעיון נוראי. בכל מקרה, אחלה בלוג!
השבמחקאני חושבת שאולי אתה (את?) קצת מתבלבל ומתכוון ל"סווינגרס"? באמת סרט מעולה! סו מאני!
מחק"סינגלס" זה הסיאטל גראנג'י הזה עם ברידג'ט פונדה ומאט דילון וכל מני זוגות עצובים שהפסקול החזיק הרבה יותר זמן מהסרט.
מסכימה בעניין הסרטי קומדיה ההוליוודים שלו (אולי חוץ מ"אולד סקול"). וגם בדרמה "בחזרה למלזיה" שלדעתי לא היה אינדי, הוא היה מצויין. בכלל סרט חובה.
תודה רבה על התגובה והמחמאה!