GCB - ביצ'יות מבית טוב

זה לא באמת על עקרות בית משועממות ומשחקי המניפולציה שלהן. זה על עקרות בית נוצריות משועממות ומשחקי המניפולציה שלהן

טוב נתחיל מהחלק המעניין. לסדרה קראו בהתחלה GCB כקיצור ל - Good Christian Bitches, ואחרי שהצליחו לעצבן את כל קבוצות הנוצריות הכלבות, שינו ל- Good Christian Belles, ה"בלז" במובן יפיפיות דרומיות שכן העלילה מתרחשת בדאלאס. GCB היא סדרה חדשה מבית ABC עכשיו מוקרן בארה"ב פרק חמישי לעונה ראשונה.

הסדרה עוסקת באמנדה ווהן (לזלי ביבס), אשה מהממת - שחוזרת לבית ילדותה בדאלאס יחד עם ילדיה לאחר שבעלה נפטר בנסיבות מאוד מפוקפקות, עם בחורה אחרת ורכוש גנוב באוטו...אמנדה שהיתה בעבר הביצ' של התיכון, חוזרת לשכונת נעוריה, היכן שכל חברותיה בהן התעללה בתיכון גרות, נשואות, עקרות בית, שזופות באופן מוגזם, מרירות, נוטרות לה טינה ומחפשות נקם.

לפחות היא כוסית...

אז את הפרטים היבשים סיפקתי לכם. עכשיו אני בעצם משתהה בלתת לכם ביקורת עליה. והנה הסיבה שלי.

אני יכולה פשוט להגיד את דעתי. זו סדרה גרועה. לאמנדה אין טיפה של כריזמה או כשרון או ייחוד להחזיק זמן מסך, אפילו שהיא יפיפיה עם רגליים שלא נגמרות, החברות הנקמניות סובלות עוד יותר מנסיון הנקמה המסכן שלהן. כל הבעלים שלהן מריירים אחר אמנדה, כל התוכניות שלהן מתפוצצות בפרצוף, אז מה הפואנטה בעצם? בעד מי אנחנו? הבריונית שחזרה כי היא עכשיו "למדה את הלקח" (ואגב היא באמת חוזרת נחמדה וכנה ביותר, היא בחורה טובה, משעממת כמו דיקט, אבל טובת כוונות), או בעד המסכנות שסבלו ממנה כל התקופה הזו וכעת ממשיכות לסבול?

אחרי שצפיתי בפרק הראשון, הייתי בטוחה שאני רואה את המילה "ביטול" על המצח של נשות הפלסטיק המציצות לעברי מן המסך. אבל מסתבר, שכל הקטע הנוצרי, ממש משפיע על הסדרה הזו. מילת ה-C (במקרה הזה קריסטיאנס) משנה פה את כל מהלך המשחק. 

כי אתם מבינים, זה לא באמת על עקרות בית משועממות ומשחקי המניפולציה שלהן. זה על עקרות בית נוצריות משועממות ומשחקי המניפולציה שלהן. וכמו בכל רצח עם, מלחמה גדולה, עינויים וטרור - המילה כנסיה, משנה הכל. לפני שלושים שנה, היתה סדרה אמריקאית שנקראה "הארפר וואלי" והיא עסקה בעניין דומה. שכונה דרומית נחמדה שמרנית ושקטה, ברגע שמגיעה מישהי קצת אחרת כולם גועשים ואז היא חושפת בפניהם את השקרים, הצביעות, חיי החטא הבלתי נתפסים העומדים מאחורי מסיכת השמרנות הזו. אפילו היה שיר כזה, לדולי פרטון. אז שלושים שנה אחרי, לא הרבה השתנה. אנשים עדיין אוהבים לגחך ו"להכניס" לשמרנים. זה בסדר, אין לי דעה לכאן או לכאן בנושא, אבל אם זו כל הפואנטה? שנאת החינם של "וואי תראו, בעלה בכלל הומו והם זוג בולט בקהילה ופעיל בימי א' בכנסיה" אין לי מה להנות מזה. זה עצוב. המסיכות, המאמצים להחביא, להסתיר, החיוך הצבוע והדאגה הקונסיסטנטית של תכף יעלו עליי....לא מקנאה בהם.

מה שאני מנסה להגיד זה שאולי אם הייתי נוצריה או אפילו אנטי נוצרים זה היה יותר מדבר אליי. אבל פה בישראל...כמה נוצרים אני כבר מכירה? שלא לומר מתעבת בסתר לב? לא נראה לי שיביאו את הסדרה לארץ, כי זה לא הכי קשור. אבל מתפקידי ליידע לא?

מיותר ביותר, לא שנון, עלילה תקועה...לוותר

0 מתוך 10