The Finder - המאתר

הסדרה מעניינת. אולי לא במובן המרתק-הפסקתי-לנשום-משכתי בשיער מההלם, אבל מעניינת. בסגנון "אה וואלה? זה היה המשרת בסוף? נייס..."

"המאתר", מבוסס על סדרת שני הספרים "המאתר" של ריצ'ארד גרינר, זו סדרה של יוצר "בונז" (עצמות) הארט האנסון. ולפי מה שהבנתי זה ספין אוף של בונז. פרק 9 עונה ראשונה, כרגע בארה"ב, Fox כמובן...
אז על מה זה?

ג'ף סטולץ משחק את רב סרן וולטר שרמן. שרמן הוא גיבור מלחמה בעירק זכה בכל העיטורים והצל"שים הכי נחשבים, ושוחרר מהצבא לאחר פגיעה מאוד רצינית במוחו ש.... וייט פור איט...
....דפקה אותו כך שכעת הוא "חייב" לחפש ולמצוא דברים וגם מצטיין בזה אקסטרא על המידה. מי אמר שלא כדאי לשבור את הראש?
לצד שרמן, מייקל קלארק דנקן (העצום בעל הקול הנמוך והשם הכי לבן בעולם מ"גרין מייל") משחק את ליאו נוקס. ליאו מנהל בר שנקרא "קצה העולם" שם גר יחד עם שרמן ואיזו פושעת בת עשרה צועניה שאימץ (לא באמת אימץ, רק נתן לה מקום לישון ולעבוד שלא תחזור לכלא) ורוצה להחזיר לדרך הישר (כפי ששרמן עשה עבורו פעם, *גוש בגרון, דמעה, מטפחות*). היחידה שלא מתעלקת על הבר הזה היא מרסדס מאהון השוודית הפצצה שמשחקת את איזבל זמבדה, סגנית מרשל? לא יודעת, לא התעמקתי אבל אני יודעת שגם היא חזק בלתפוס את הרעים ולעצור אותם, רק שהיא מקשיבה לחוקים.  העיקר יש כוסית, עם אקדח להשתעשע במתח מיני צפוי ונדוש עם שרמן שלנו שבעצמו לא מכוער מדי.

אני רק נראה שטחי...

על כל עבודת חיפוש בלשית ששוכרים את שרמן, אנחנו מקבלים פרק - נוקס ושרמן מתחלקים בכסף, וככה כולנו מרוצים. יש גם דארק סייד שזה הצועניה שבעצם לא כזאת על דרך הישר, וגם פציעת הראש של שרמן שמפחדים מה יקרה לו אם אי פעם לא "ימצא" את אשר חיפש.
טוב אז גם כאן יש יתרונות וחסרונות.

יתרונות - הסדרה קלילה, חמודה, זורמת, מעניינת (אולי לא במובן המרתק-הפסקתי-לנשום-משכתי בשיער מההלם, אבל מעניינת. בסגנון "אה וואלה? זה היה המשרת בסוף? נייס") השחקנים חמודים, אין תלונות על כישורי המשחק, העלילה...

חסרונות - נו באמת? "המוצא שחייב למצוא אחרת יתאשפז"? נגמרו הרעיונות בעולם? גם הדיאלוגים לוקים בחסר. הם כאילו פונים לקהל יעד או מאד צעיר או אנאלפבת. זה בסדר להשאיר טיפה מקום למחשבה. עוד דבר שאני אלרגית אליו - אבל פיזית ממש. מתנפחת, גירודים חנק זה סיפור שלא מסוגל לספר את עצמו. אני יודעת שיצא לכם להתקל בזה בעבר, אז זה יקרה לכם שוב כאן. במקום לתת לדמות להראות לנו מי היא, לתת לנו דרך העלילה לעמוד על טיבה על פי מעשיה, מבטיה, מילותיה...לא. זה לקהל עם שכל. לקהל של "המוצא" יש את מייקל קלארק דנקן שמסתובב בתפקיד האקספוזיציה. הוא יספר לדמות אגבית ובלתי מתעניינת בעליל ש"שרמן גאון בלגלות רמזים" או ש"שרמן לעולם לא יאכל מלפפון זה מזכיר לו את המלחמה" או "שרמן לא מאמין בשדים" ושרמן, כמה עצוב, פשוט יעמוד שם ויחייך. אני לא אוהבת שעושים את זה. זה לא אמיתי. זה לא רילייטבל. אתה צריך להיות מאוד חשוב ורם מעלה כדי לתת לאחרים לדבר בשמך. לא מקגיוור סוג ב' שאף אחד לא מכיר.

קצת קצת מזכיר לי את "שקר לי" בקטע של מתת אל, כישורים יוצאי דופן אבל שחייבים להאכיל את הצופה בכפית איך הוא הגיע לזה ולמה. אבל ב"שקר לי" טים רות' משחק את השפוף מסכן מכוער וממלמל דברי גאונות שאתה די מאמין לו שהוא כנראה מיוחד. שרמן הוא קצת...חתיך-כלבויניק של קומדיות אייטיז. אולי טעות של הקאסטינג? הוא חמוד אבל לא נראה שועל מלחמה. אתם רואים אותו ובא לכם להגיד "וואו כל הכבוד שמצאת את המטוס עם הסחורה הגנובה, אבל אם יש לך שניה אתה מוכן רגע להציץ יש לי נזילה בכיור במטבח וגם המפתח קצת נתקע בדלת שמסובבים?"
סך הכל?
חמוד. אין מה לרוץ להוריד אבל אופציונלי.

5 מתוך 10