סדרת אנימציה חדשה, שבין יוצריה - ג'ונה היל השמנמן (לשעבר) מהסרט "סופר באד","קח אותו אל היווני" עם ראסל בראנד המדהים, ועוד הרבה מאוד דברים בהפקה העתידים להגיע שגם מדבב את אלן גרגורי.
הסדרה החלה שידוריה בסוף אוקטובר בארה"ב ברשת FOX.
אלן גרגורי דה לומפרי הוא ילד בן שבע, בן מאומץ לאב גיי - ריצ'רד ושותפו לחיים ג'רמי, ואח לעוד ילדה קמבודית שאימצו - ג'ולי, דווקא היחסים איתה הכי שיעשעו אותי.
ריצ'רד דה לומפרי הוא איש מאוד עשיר שחי את החיים הטובים, סנוב מתנשא ומאונפף מהסוג הכי בלתי נסבל של העשירון העליון.
אלן גרגורי למרות גילו הצעיר, מעתיק את התנהגותו של אביו אחד לאחד. הוא חכם הרבה מעבר לגילו, אינטלקטואל, בעל חוש הומור וטעם טוב.
כאשר פוגע השפל הכלכלי במשפחת דה לומפרי, אלן גרגורי נאלץ להתחיל בית ספר יסודי, עם ילדים רגילים, סמכות פדגוגית וכל היוצא בזאת.
אלן גרגורי, כמו אביו ריצ'רד, מתייחס בזלזול לאביו השני - ג'רמי שנמצא שם בעיקר על תקן "תהיי יפה ותשתקי" למרות שבעצם ג'רמי הוא הלב והנשמה שבסדרה.
סוג של ביקורת על המעמד הגבוה, אלן גרגורי שהיה אליל בביתו שלו ובשיעוריו הפרטיים, הופך לעוד ילד מן השורה, להפתעתו המרובה, לא רק שאינו הופך מקובל ופופלרי בן לילה, הוא אפילו די דחוי. ביום הראשון ללימודיו בבית הספר הוא מספיק להתחצף למוריו, לפלרטט עם המנהלת, לנפנף מעליו את החבר היחידי שניגש אליו, ולחרבן במכנסיים מול כל הילדים.
יש לי יחסי אהבה שנאה עם ג'ונה היל. ואני בכוונה מדברת עליו, כי הסדרה היא בדיוק באותו סגנון התפקידים שלו, הסרטים שלו, כנראה האופי שלו.
היל בסרטיו, כמו בסדרה הזו - נע כל הזמן בין הקצוות של - אני נורא רילייטבל חמוד ואמיתי לבין אני כזה אקסטרים שאני מפתיע מגעיל ומדהים בו זמנית. הוא מגזים ומוגזם לטעמי ועדיין קשה שלא לאהוב אותו.
סדרות אנימציה קומיות למבוגרים זה לא עניין חדש. הכי ידועים בז'אנר הם הסימפסונס, איש משפחה, סאות' פארק, אבל יש עוד הרבה. ה"קטע" שמשותף לכולם זה הנסיון לשחק בין מיין סטרים - בדיחות וולגריות וברורות לבין בדיחות פנימיות מעודנות שפונות גם לקהל השוליים. איש משפחה הייטיב לעשות זאת מבין השלושה לטעמי. אבל אלן גרגורי, למרות הקונספט החדשני יחסית, ואני אומרת יחסית כי ה"זקנים" מאיתנו יזכרו את אותו הקונפליקט, המפגש של העשיר המעודן חובב האופרות והקיאנטי עם העמך כבר מנוצל וחרוש היטב בסדרה המנוחה "פרייז'ר" גם אצל פרייז'ר וגם אצל אחיו ניילס.
אז כן, אלן גרגורי גורם לגיחוך פה ושם, אבל בדיוק כמו ג'ונה היל, הוא מוגזם. זו לא סדרה שהייתי ממליצה לבני שלושים פלוס. אולי 18-22.
בסופו של דבר, בשביל סדרה מהנה - לא רע, ובהחלט מגיע פרגון על הפרוייקט, על הרעיון ועל הביצוע. רק הדיאלוגים והעלילה דורשי שיפור, אבל ניתן להם, הם רק התחילו.
4 מתוך 10.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובות זה פאן!