הסדרה מצחיקה ושנונה ואחרת, שלא מחפשת להסביר את עצמה, שלא כושלת באובר פאדחנות. היא לא נותנת לצופה להרגיש כמו דביל. היא מרעננת.
הביצ' מדירה 23, או בתרגום סימולטני "אל תסמכי על הכלבה בדירה 23". כן כן, איך לא, עוד קומדיית מצבים בניו יורק סיטי. התחילה באפריל הזה, ברשת ABC.
טוב, אז בדומה ל"מרוששות", יש לנו כאן רומייטס בעיר התפוח הגדול, כי זה עבד לפרנדז וזה עבד לסיינפלד אז למה לא לטחון את הפואנטה עד דק? שתי בחורות שותפות לדירה שמתחילות כאויבות ומסיימות חברות.למה זה יותר טוב ממרוששות?
1. כי כל דבר יותר טוב מרוששות. להביט בטחב יותר טוב ממרוששות.
2. אין צחוקים מוקלטים (ביג פלוס!)
3. הרבה פחות צפוי נדוש ומעיק
4. דוסון.
דוסון, אתם שואלים? אז כן. ג'יימס ואן דר ביק, הלא הוא דוסון מסדרת הנעורים "דוסון קריק" משחק כאן תפקיד קומי מצויין, מלא הומור עצמי (את עצמו). אולי הוא לא "קורע" מפיל, אבל הוא טוב. באמת באמת טוב. טוב בסגנון שמאוד נדיר למצוא בקומדיות. הוא יודע להצחיק פשוט כי הוא משאיר את האגו בחוץ ונותן את עצמו אבל בלי להתחנף לצופה. וזה כייף וזה מרענן, ושני אגודלים למעלה לדוסון על כך.
 |
| כלבה עם לב זהב וסיידקיק מצויין |
אז ג'ון קולברן (דרימה ווקר) היא בלונדינית מתוקה ושאפתנית שבגיל 27 עוברת לעיר הגדולה עם עבודה ב...קרן הון סיכון או משהו בורסאי וול סטריטי כזה, דירה מדהימה וארוס שהוא דוקטור/מדען המאוהב בה מעל הראש. הכל נראה מסתדר לג'ון בחיים עד שבאותו היום בו הגיעה לעיר, היא מאבדת את העבודה הקסומה והדירה הנפלאה. היא מוצאת דירה כשותפה יחד עם קלואי (קריסטן ריטר) שהיא כמובן הכלבה, וזו הדירה 23.
וקלואי היא אכן ביצ' לא קטנה. היא משקרת ומערימה וגונבת וכל מה שאפשר, אבל הכל בתנאי שאנחנו זוכרים שעמוק בפנים יש לה לב טוב (אחרת אין סדרה נכון?) קלואי היא גם חברה של דוסון הסידקיקי המצויין, ויחד הם שועלי ניו יורק ותיקים ומפוכחים שדופקים את כולם, ליטרלי.
מילה על הביצ' החביבה קלואי, או יותר על השחקנית קריסטן ריטר.
בעצם כמה מלים. היא שחקנית לא רעה בכלל, בעלת מראה מיוחד, את ריטר אנחנו כבר מכירים לפחות משלושה מקומות. חברה של רורי בקולג' ב"בנות גילמור", החברה המסוממת של ג'סי מ"שובר שורות" ואם מאמצים את הזכרון, גם חברתה-הלא-ממש-חברתה, בתו של ראש העיר ב"ורוניקה מארס" עונה שניה אם אני לא טועה. ריטר היא באמת מיוחדת, יש בה משהו אניגמטי, אפל, דרמטי. היא תוססת ומושכת אבל גם מסוכנת להתקרב אליה. כמו ניו יורק עצמה. לא מאמינה שהרגע אמרתי את זה.
הסדרה מצחיקה ושנונה ואחרת, שלא מחפשת להסביר את עצמה, שלא כושלת באובר פאדחנות. היא לא נותנת לצופה להרגיש כמו דביל. היא מרעננת.
אני נותנת לסדרה הזו 8 מתוך 10, וממליצה לכם להוריד...עם טיפ קטן - הפרק השני יותר מוצלח מהראשון. זה נכון שבראשון כבר קולטים את ה"וייב" של הסדרה, אבל הפרק השני באמת מצחיק יותר. הפרק השני הוא זה ששכנע אותי להמשיך לעקוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובות זה פאן!