אם כבר בסדרות אמי פריים טיים עסקנו, קשה להתעלם מהסדרה "המפץ הגדול" עונה חמישית כרגע משודרת בארה"ב (עונה רביעית ב-יס)
יש לי וידוי קטן. (אויש איזו התחלה סטייל הכותבות של גרופון "יש לי וידוי קטן אני אוהבת שדגים נושכים לי את הרגל, מניקור דגיגים ב50%) לא, אבל באמת יש לי וידוי קטן. קשה לי עם קומדיות שמשמיעות קהל צוחק ברקע. גם אף פעם לא תשמעו את זה בסדרה שמכבדת את עצמה. כזו שבאמת צריך את ההכוונה המדויקת מתי לגחך ע"פ שמיעת רקע נהימות של המון זר.
אבל, המפץ הגדול היא סידרה חמודה, ושווה התייחסות. אפילו עם צחוקים מוקלטים.
המפץ הגדול היא קומדיית מצבים על ארבעה חברים חנוני-על, ועל הבלונדינית החדשה שהגיעה להפר את האיזון. מדובר בשלושה דוקטורים ומהנדס, מבריקים בתחומם אשר עובדים במחקר באוניברסיטה אחת. מבנה הסדרה קצת מזכיר את "מופע שנות ה-70" זכרונו לברכה. בו העלילה מתמקדת בגיק המסכן, ויש מהגר עם מבטא מצחיק וקצת רומנטיקה באויר. אבל ל"מופע" לא היה את שלדון...
שלדון - (משחק אותו ג'ים פרסון שזכה על הדמות הזו בשני פרסי אמי וגלובוס הזהב אחד, ובצדק), הוא ד"ר לפיזיקה תאורטית (או משהו כזה) שהלך מחשבתו, התמודדותו ואופן התנהלותו יותר דומים לאינטיליגנציה מלאכותית מאשר לאדם אמיתי. שלדון לא מאמין בנהלים חברתיים סטנדרטים, בהפגנת רגש ללא סיבה מוצדקת. הוא אדם של חוקים יבשים, הסכמים חתומים ומסורות קבועות. אם יום חמישי זה "ערב פיצה" אי אפשר להגיד לשלדון בוא ננסה משהו אחר, זה יהפוך את כל עולמו. לשלדון יש את המושב הקבוע שלו על הספה שאסור לאף אחד אחר לשבת שם. האירוניה בשלדון היא שלמרות שהדבר היחיד שהוא מוכן להבין הוא הגיון בריא, אין בו מן השניים. שלדון לא שותה, לא מעשן, לא רוקד, מעולם לא התעניין בבחורות, כאשר אינו בעבודה, הוא נהנה ממשחקי האקסבוקס שלו מבוססי קומיקס ומסע בן כוכבים, משחקי מחשב רבי משתתפים, ובילוי עם חבריו הנרדים האחרים.
לנארד - (ג'וני גאלקי, שיחק ברוזאן ועוד כל מני), שותפו למקום העבודה, הדירה ולמורת רוחו גם חברו הטוב ביותר של שלדון. לנארד הוא בחור נמוך, חסר בטחון מסתתר מאחורי בגדים גדולים ומשקפיים עבות, הוא נהנה מאותם דברים ששלדון נהנה מהם, אוהב את עבודתו, אך בהיותו אנושי, מחפש קשר אנושי חם וכן, גם בחורות. לטעמי, ואני במיעוט כאן, לנארד מחזיק את הסדרה. הוא היחיד שמצליח לתקשר בין שלדון לעולם, בלעדיו שלדון היה אבוד. וחוצמזה, אני מוצאת את חוסר הצ'ארם המובהק שלו...כצ'ארמינג.
ראג' - המהגר המצחיק והמשונה שסיפרתי עליו קודם, ראג' הוא דוקטור הודי חביב ומשעשע, מאוד אנושי אך יש לו בעיה אחת קטנה. הוא לא מסוגל להוציא הגה! ברגע שאשה נכנסת לחדר. ולא, זה לא עובר לו אחרי כמה רגעים, זה ככה, כל חייו. הבעיה הזו יוצרת כמה רגעים מעניינים ביותר בקומדיית המצבים הזו.
הווארד - לי הוא קצת מזכיר את קווגמאייר מ"איש משפחה", המון רוח, המון שואו על מעט מאוד השגים. הווארד בחור קטנטן שמתלבש קצת כמו הביג'יז, חולצות סבנטיז, מכנסיים הדוקים, גר עם אמו היהודיה להחריד ומפנטז על להשיג בחורות. הוא מאמין שהבטחון העצמי המופרז יעזור לו בכך, אבל כמובן שזה בדיוק הסוג שחוטף סטירות ברחוב בגלל משפט פתיחה פוגעני וכוס יין מושפרצת בפנים בבר על הצעות מגונות.
פני - השכנה הבלונדינית שעברה לגור דירה מול שלדון ולנארד. פני היא שחקנית בפוטנציה, שעד שהקריירה שלה תזנק, עובדת כמלצרית בצ'יז פקטורי. עבור לנארד זו אהבה ממבט ראשון, עבורה, לא ממש. פני יוצאת עם שרירנים גבוהים ומאצ'ואיסטים, אך במקביל מתחברת עם חבורת המדענים המשונים והמבויישים מעבר למסדרון. מכל הדמויות, הייתי אומרת שההנחתות של פני הכי צפויות מראש, אבל זה עניין של טעם. היא מוסיפה הרבה עניין להתנהלות החבורה, אפילו אם היא עצמה לא מרתקת כדמות. פני היא מותק שכזו, מן מלכת הכתה מהעיירה הקטנה שממנה באה, חסרת השכלה ממשית, אבל נסיון הרחוב שלה פעמים רבות, מועיל יותר מכל התארים של הנרדים גם יחד.
רוב הסדרה מתרחשת בחמישה מקומות עיקריים.
בדירה של שלדון ולנארד, בקפיטריית האוניברסיטה, במדרגות הבניין, בחנות הקומיקס ובמסעדה שבה פני עובדת. הסדרה קלילה, משעשעת לפרקים, לעולם אינה משעממת, אפילו אם צפויה, עדיין זורמת ופשוט כייפית. המון בדיחות "פנימיות" על תיאוריות פיזיקליות, טריגונומטריה, שר הטבעות, ספיידרמן, ווארקראפט וכו'.
נותנת לסדרה 7 מתוך 10, 8 אם יורידו את הקטע של הצחוקים.
שווה להוריד את הפרק הראשון לבדוק את המים.
יש לי וידוי קטן. (אויש איזו התחלה סטייל הכותבות של גרופון "יש לי וידוי קטן אני אוהבת שדגים נושכים לי את הרגל, מניקור דגיגים ב50%) לא, אבל באמת יש לי וידוי קטן. קשה לי עם קומדיות שמשמיעות קהל צוחק ברקע. גם אף פעם לא תשמעו את זה בסדרה שמכבדת את עצמה. כזו שבאמת צריך את ההכוונה המדויקת מתי לגחך ע"פ שמיעת רקע נהימות של המון זר.
אבל, המפץ הגדול היא סידרה חמודה, ושווה התייחסות. אפילו עם צחוקים מוקלטים.
המפץ הגדול היא קומדיית מצבים על ארבעה חברים חנוני-על, ועל הבלונדינית החדשה שהגיעה להפר את האיזון. מדובר בשלושה דוקטורים ומהנדס, מבריקים בתחומם אשר עובדים במחקר באוניברסיטה אחת. מבנה הסדרה קצת מזכיר את "מופע שנות ה-70" זכרונו לברכה. בו העלילה מתמקדת בגיק המסכן, ויש מהגר עם מבטא מצחיק וקצת רומנטיקה באויר. אבל ל"מופע" לא היה את שלדון...
שלדון - (משחק אותו ג'ים פרסון שזכה על הדמות הזו בשני פרסי אמי וגלובוס הזהב אחד, ובצדק), הוא ד"ר לפיזיקה תאורטית (או משהו כזה) שהלך מחשבתו, התמודדותו ואופן התנהלותו יותר דומים לאינטיליגנציה מלאכותית מאשר לאדם אמיתי. שלדון לא מאמין בנהלים חברתיים סטנדרטים, בהפגנת רגש ללא סיבה מוצדקת. הוא אדם של חוקים יבשים, הסכמים חתומים ומסורות קבועות. אם יום חמישי זה "ערב פיצה" אי אפשר להגיד לשלדון בוא ננסה משהו אחר, זה יהפוך את כל עולמו. לשלדון יש את המושב הקבוע שלו על הספה שאסור לאף אחד אחר לשבת שם. האירוניה בשלדון היא שלמרות שהדבר היחיד שהוא מוכן להבין הוא הגיון בריא, אין בו מן השניים. שלדון לא שותה, לא מעשן, לא רוקד, מעולם לא התעניין בבחורות, כאשר אינו בעבודה, הוא נהנה ממשחקי האקסבוקס שלו מבוססי קומיקס ומסע בן כוכבים, משחקי מחשב רבי משתתפים, ובילוי עם חבריו הנרדים האחרים.
לנארד - (ג'וני גאלקי, שיחק ברוזאן ועוד כל מני), שותפו למקום העבודה, הדירה ולמורת רוחו גם חברו הטוב ביותר של שלדון. לנארד הוא בחור נמוך, חסר בטחון מסתתר מאחורי בגדים גדולים ומשקפיים עבות, הוא נהנה מאותם דברים ששלדון נהנה מהם, אוהב את עבודתו, אך בהיותו אנושי, מחפש קשר אנושי חם וכן, גם בחורות. לטעמי, ואני במיעוט כאן, לנארד מחזיק את הסדרה. הוא היחיד שמצליח לתקשר בין שלדון לעולם, בלעדיו שלדון היה אבוד. וחוצמזה, אני מוצאת את חוסר הצ'ארם המובהק שלו...כצ'ארמינג.
ראג' - המהגר המצחיק והמשונה שסיפרתי עליו קודם, ראג' הוא דוקטור הודי חביב ומשעשע, מאוד אנושי אך יש לו בעיה אחת קטנה. הוא לא מסוגל להוציא הגה! ברגע שאשה נכנסת לחדר. ולא, זה לא עובר לו אחרי כמה רגעים, זה ככה, כל חייו. הבעיה הזו יוצרת כמה רגעים מעניינים ביותר בקומדיית המצבים הזו.
הווארד - לי הוא קצת מזכיר את קווגמאייר מ"איש משפחה", המון רוח, המון שואו על מעט מאוד השגים. הווארד בחור קטנטן שמתלבש קצת כמו הביג'יז, חולצות סבנטיז, מכנסיים הדוקים, גר עם אמו היהודיה להחריד ומפנטז על להשיג בחורות. הוא מאמין שהבטחון העצמי המופרז יעזור לו בכך, אבל כמובן שזה בדיוק הסוג שחוטף סטירות ברחוב בגלל משפט פתיחה פוגעני וכוס יין מושפרצת בפנים בבר על הצעות מגונות.
פני - השכנה הבלונדינית שעברה לגור דירה מול שלדון ולנארד. פני היא שחקנית בפוטנציה, שעד שהקריירה שלה תזנק, עובדת כמלצרית בצ'יז פקטורי. עבור לנארד זו אהבה ממבט ראשון, עבורה, לא ממש. פני יוצאת עם שרירנים גבוהים ומאצ'ואיסטים, אך במקביל מתחברת עם חבורת המדענים המשונים והמבויישים מעבר למסדרון. מכל הדמויות, הייתי אומרת שההנחתות של פני הכי צפויות מראש, אבל זה עניין של טעם. היא מוסיפה הרבה עניין להתנהלות החבורה, אפילו אם היא עצמה לא מרתקת כדמות. פני היא מותק שכזו, מן מלכת הכתה מהעיירה הקטנה שממנה באה, חסרת השכלה ממשית, אבל נסיון הרחוב שלה פעמים רבות, מועיל יותר מכל התארים של הנרדים גם יחד.
רוב הסדרה מתרחשת בחמישה מקומות עיקריים.
בדירה של שלדון ולנארד, בקפיטריית האוניברסיטה, במדרגות הבניין, בחנות הקומיקס ובמסעדה שבה פני עובדת. הסדרה קלילה, משעשעת לפרקים, לעולם אינה משעממת, אפילו אם צפויה, עדיין זורמת ופשוט כייפית. המון בדיחות "פנימיות" על תיאוריות פיזיקליות, טריגונומטריה, שר הטבעות, ספיידרמן, ווארקראפט וכו'.
נותנת לסדרה 7 מתוך 10, 8 אם יורידו את הקטע של הצחוקים.
שווה להוריד את הפרק הראשון לבדוק את המים.
אחלה סיקור בנאדם, קולע בול.
השבמחקתודה רבה :-)
השבמחקסדרה מעולה. וסיקור מצויין.
השבמחקאבל הצחוקים ברקע הם אנשים בקהל הם אינם מוקלטים אלא בשידור חי.