המשרד זו סדרה פרי מוחו של ריקי ג'ארוויס, הקומיקאי/שדרן/שחקן/סופר ציני מוכשר ומבריק. מדובר על משרד רגיל, למכירת נייר הדפסה, עם שגרת יום מאוד רגילה, עם בוס שהוא אדם שחצן, די בור שוביניסט וגזען להפליא. הפה הגדול שלו מכניס אותו לאין ספור מצבים מביכים ומצחיקים. הסדרה המקורית הינה כשתיים שלוש עונות וכבר נגמרה לפני כמה שנים. אבל הגרסא האמריקנית עוד חיה ובועטת, אותה ג'ארוויס מפיק, וכעת משודרת העונה ה8!
מי שראה את גרסת המופת הבריטית ותוהה אם לראות את האמריקנית....
קצת על ההשוואה בין הבריטי לאמריקאי:
המשרד הבריטי היה אולי 3 עונות, והאמריקאי מתמשך ונמרח כמו מסטיק. שבע עונות ראשונות הבוס היה סטיב קארל (בתול בן ארבעים, והסרט הנורא הזה שהוא משחק את נוח והתיבה)
ואפילו לו נשבר, וכעת העונה השמינית בלעדיו. ההומור הבריטי הוא יותר מתוחכם. הוא כמו המטבח הבריטי, קצת תפל, קצת דורש מחשבה, מעודן אבל איכותי. ההומור האמריקאי הוא כמו הבורגרים שלהם, סיפוק מיידי לא משנה כמה לא בריא ודל ויטמינים. אני אסביר.
במשרד הבריטי יש בחור ששמו טים, הוא עובד שם, בחור מסכן, לא נאה במיוחד אבל לא מכוער, בן שלושים, גר עם אמא שלו ומאוהב בפקידת הקבלה השמנמונת דון (גם יופי מוטל בספק) אשר מאורסת לאיזה זבל לבן שעובד במחסן של החברה. הקשר בינהם כמעט ובלתי מובחן, הסדרה כולה שמשודרת כסדרת תעודה עם מצלמה ידנית, נותנת רמזים דקים שפתאום רואים אותם מחייכים באיזו פינה של המסך, והנה זה עובר. שום דבר בומבסטי. בשביל האמריקאים, הסיפור אהבה העדין טרגי בלתי נראה הזה, הוא מעודן מדי, עצוב מדי, דורש אינטיליגנציה.
קמו האמריקאים ועשו מייק אובר לטים. מייק אובר שאמריקה תוכל לאכול בכפית. שלא יהיה להם עצוב בקומדיה. טים החביב והפאתטי הפך לג'ים, חתיך על כוכב כדורסל אתלטי לשעבר, שגר בדירת רווקים מדהימה עם השותף שלו, דון המבויישת האפרורית והמפוחדת מהצל של עצמה הפכה לפאם, בחורה מהממת לכל הדעות, עם דרך התבטאות, חוש הומור וחיוך מנצח. היחסים בינהם מצולמים, עם קלוז אפ, הבעות, ואפילו מלל, ממש קומדיה רומנטית לעניים. משאירים מעט מאוד לדמיון הצופה.
למרות הכל, זה עדיין ריקי ג'ארוויס, זה עדין מצחיק, זה עדיין קצת הזוי
מי שלא ראה את הבריטי, יכול מאוד להנות מהאמריקאי. מי שכן ראה...טוב זה כמו אלה לידך בקולנוע שקראו את שר הטבעות ובאו לראות את הסרט. הם שילמו, הם חיכו בציפייה לסרט, הם יושבים לצדך בחושך ומפצחים פופקורן בהנאה. אבל במדרגות חירום, אחרי שהסרט נגמר, הם ממלמלים בינהם "אויש....זה כל כך לא כמו בספר!"
שוב, זוהי קומדיית מצבים מביכים בעיקר. הגרסא האמריקאית קצת גנבה מהקסם המשרדי האותנטי של הבריטי שממש הרגשתם שזה משרד לכל דבר. להחלטתכם.
בכל מקרה, יורז טרולי עדיין צופה באדיקות, אז אני נותנת לסדרה הזו 8 מתוך 10
מי שראה את גרסת המופת הבריטית ותוהה אם לראות את האמריקנית....
קצת על ההשוואה בין הבריטי לאמריקאי:
המשרד הבריטי היה אולי 3 עונות, והאמריקאי מתמשך ונמרח כמו מסטיק. שבע עונות ראשונות הבוס היה סטיב קארל (בתול בן ארבעים, והסרט הנורא הזה שהוא משחק את נוח והתיבה)
ואפילו לו נשבר, וכעת העונה השמינית בלעדיו. ההומור הבריטי הוא יותר מתוחכם. הוא כמו המטבח הבריטי, קצת תפל, קצת דורש מחשבה, מעודן אבל איכותי. ההומור האמריקאי הוא כמו הבורגרים שלהם, סיפוק מיידי לא משנה כמה לא בריא ודל ויטמינים. אני אסביר.
במשרד הבריטי יש בחור ששמו טים, הוא עובד שם, בחור מסכן, לא נאה במיוחד אבל לא מכוער, בן שלושים, גר עם אמא שלו ומאוהב בפקידת הקבלה השמנמונת דון (גם יופי מוטל בספק) אשר מאורסת לאיזה זבל לבן שעובד במחסן של החברה. הקשר בינהם כמעט ובלתי מובחן, הסדרה כולה שמשודרת כסדרת תעודה עם מצלמה ידנית, נותנת רמזים דקים שפתאום רואים אותם מחייכים באיזו פינה של המסך, והנה זה עובר. שום דבר בומבסטי. בשביל האמריקאים, הסיפור אהבה העדין טרגי בלתי נראה הזה, הוא מעודן מדי, עצוב מדי, דורש אינטיליגנציה.
קמו האמריקאים ועשו מייק אובר לטים. מייק אובר שאמריקה תוכל לאכול בכפית. שלא יהיה להם עצוב בקומדיה. טים החביב והפאתטי הפך לג'ים, חתיך על כוכב כדורסל אתלטי לשעבר, שגר בדירת רווקים מדהימה עם השותף שלו, דון המבויישת האפרורית והמפוחדת מהצל של עצמה הפכה לפאם, בחורה מהממת לכל הדעות, עם דרך התבטאות, חוש הומור וחיוך מנצח. היחסים בינהם מצולמים, עם קלוז אפ, הבעות, ואפילו מלל, ממש קומדיה רומנטית לעניים. משאירים מעט מאוד לדמיון הצופה.
למרות הכל, זה עדיין ריקי ג'ארוויס, זה עדין מצחיק, זה עדיין קצת הזוי
מי שלא ראה את הבריטי, יכול מאוד להנות מהאמריקאי. מי שכן ראה...טוב זה כמו אלה לידך בקולנוע שקראו את שר הטבעות ובאו לראות את הסרט. הם שילמו, הם חיכו בציפייה לסרט, הם יושבים לצדך בחושך ומפצחים פופקורן בהנאה. אבל במדרגות חירום, אחרי שהסרט נגמר, הם ממלמלים בינהם "אויש....זה כל כך לא כמו בספר!"
שוב, זוהי קומדיית מצבים מביכים בעיקר. הגרסא האמריקאית קצת גנבה מהקסם המשרדי האותנטי של הבריטי שממש הרגשתם שזה משרד לכל דבר. להחלטתכם.
בכל מקרה, יורז טרולי עדיין צופה באדיקות, אז אני נותנת לסדרה הזו 8 מתוך 10
אני לא יודע מה איתכם אבל אני קצת פחות נהנתי מהסדרה הזו, לא כמו אחי בכל אופן שפשוט כמעט ומתעלף מצחוק בכל פעם שהוא רואה את זה ובכלל לא מבחין בכך שאני בוהה בו בתימהון..
השבמחק